דברים שנאמרו על ידי דוד שטיין בהלוויה של אשי נוביק הי"ד

יום א' י"ט באב התשס"ו 13/8/2006

אשי שלום,

זה דודי, דודי שטיין מהמילואים, מי שמכיר אותי ושומע עכשיו בטח נראה לו מוזר שאני מקריא מהכתב, מילים הרי באות לי בקלות, לא הפעם.

להודות על האמת, לא היינו חברים, היינו ידידים/מכרים של מילואים. כאלה שנפגשים פעם בשנה. ואיך אתה לומד להעריך בן אדם?

ברגעים הקטנים האלה, שאתה צריך ממישהו שייתן יד, ישים כתף, - אבל בנטו של הדבר. עזרה קטנה שהוא נותן לך ואין לו מזה כלום, הוא לא מתכוון להרוויח ממנה, הוא לא מצפה שייצא לו משהו מזה, הוא נותן לך - מהלב - כי הוא בן אדם. יותר מכל אשי, היית בשבילי בן אדם.

פעם נתקעתי באחד המילואים בלילה והייתי צריך להעמיס איזה 20 ברוסים של מא"ג - ואתה ירדת מאיזה מגדל או עמדה, אני לא זוכר. ופשוט עזרת לי להעמיס את זה ואז הזמנת אותי לקפה עם החברה' בחדר שלך. לא שאלת אותי אם אני צריך - פשוט ניגשת ואמרת לי "בו אני אעזור לך".

אני בגדוד הזה משנת 1983, מאז שהוא קם. ביום רביעי שמעתי על האסון - התקשרתי לנתן גרין, אתה יודע זה מהקשר עם הכיפה, כן זה, הוא כבר סבא את יודע? והוא עדיין מתנדב למילואים. הגענו עוד באותו לילה לנקודת הכינוס של הגדוד. מצאנו גדוד בהלם, 9 הרוגים ו- 29 פצועים, כולם מאותה פלוגה. ניסינו לעזור אתה יודע, "הזקנים".
לא אמרו לנו מי נהרג, אסור, אמרו לנו, רק אחרי שהמשפחה יודעת. אני כותב לך כ - "זקן" ל- "זקן" בגדוד, אתה מהיותר וותיקים, לפחות בשבילי.

היינו בהלוויה של נתי ושל יוני, ועכשיו שלך ואני מצטער שאני אומר לך אבל זה מה זה קשה אשי, באמת זה קורע את הלב. הגדוד הזה הוא באמת גדוד של אנשים טובים. פעם אמרתי שאפילו את אלה שאני לא אוהב, אני אוהב כי הם בגדוד הזה.

אני יודע שזה נשמע נדוש, ואני יודע שתמיד אומרים מילים גבוהות, אין לי, יש לי את המילים הפשוטות, אלה שלדעתי הן הכי חשובות - אני חניך של הדור שבוא אמרו לך - "קודם כל תהיה בן אדם" - ובשבילי, יותר מהכל אשי, היית בן אדם, בן אדם טוב.

בגיל שלנו, כהורים, אני חייב לומר עוד מילה אחת להורים לאישה ולילדים.

אין נחמה, אין דברים שנוכל להגיד, מילים עפות ברוח. אבל המילים הפשוטות הן אלה שנחשבות - אנחנו עצובים היום, עצוב זו מילה חזקה מאוד. ואנחנו מאוד עצובים היום - אם זה עוזר לנחם אותכם.

אני מבקש רק שתשמרו את המילים שאני אומר עכשיו, כאבא, אלו הן מילים לפירעון ילדים:

מסביב לקבר הטרי הזה עומדים אנשים שיש להם ברית דם עם אבא שלכם - אשי.
כשתגדלו, אם אי פעם תצטרכו עזרה באיזה דבר, קחו את רשימת השמות של החיילים בגדוד הזה ותבואו אל האנשים - גם אם זה ייראה לכם מוזר כי אתם אפילו לא מכירים אותם - בואו לאנשים האלה, שוקרון, עופר, פיינה, ימין, שמוליק, מושון, דורון, אבורמד, זוהר, ציון, גיל, גל ועוד גל - תגידו להם "אנחנו הילדים של אשי ואנחנו צריכים עזרה" - תראו איך מיד תופיע להם לחלוחית בעיניים והם ייתנו לכם את העולם. כי אבא שלכם ילדים יקרים, נתן את היקר מכל, אבא שלכם נתן את החיים שלו כדי שתוכלו לחיות ואנחנו נעשה את הכל כדי לקדש את מה שהוא עשה.

סליחה מכם ילדים יקרים.