גיא ברמן הוא היוזם והמפיק של פעילות הנקיון המתוארת להלן. התכנון היה לבצע ניקוי של כ-8-9 ק"מ (חניון חירבת חוממה – חניון פיסגת הר מירון – חניון מירון (העיקול)) במשך כ-4-5 שעות (קצב משוער של 2 קמ"ש). רציתי שבחניון העיקול בסיום יהיו שתייה קלה ואבטיחים ולספר את סיפור האירוע שלנו בדבל, כדי שהמשתתפים שאינם מהגדוד ידעו יותר לזכר מי ולמה הם הגיעו לתרום ולהושיט יד.

בבוקר יום שבת התאספו 25 איש בחניון חירבת חוממה ובנוסף הפתיעה גם אמא של יוני ז"ל, יונה. התחלנו מעט אחרי 11 בבוקר. עבודת הניקוי נעשתה בדקדקנות ורצינותראויים לציון, והייתה מתישה יותר מהצפוי. על שביל הפיסגה הטבעתי עשינו פיצול כוחות וכך עברנו על כולו. בפועל קצב ההתקדמות עמד על כחצי מהצפוי (1 קמ"ש) ולכן בחלוף 4 שעות (בשעה 15:00) הגענו רק לחניון בפיסגת ההר (נקודת האמצע). שיערתי שאת הירידה למטה, אומנם נעשה בקצב מהיר יותר גם בגלל שזהו שטח פתוח, אולם גם לכך יידרשו כ-3 שעות נוספות. החלטתי לסיים את הניקוי בנקודה הזו. רכב הרס"פ שלי (אבישי ויינר הנהדר) הושאר מלכתחילה בחניון הפיסגה כדי שהוא יוכל לעשות חצי מסלול ואז לרדת לנקודת הסיום ולערוך את הפריסה. הדבר איפשר שמספר נהגים ירדו עימו למטה לנקודת ההתחלה, יחזרו למעלה עם רכבים ויאספו את כולם בפיסגה. ירדנו אל שאר הרכבים בנקודת ההתחלה ומשם המשכנו ברכבים עד לנקודת הסיום בחניון העיקול. בנקודת הסיום יונה הפתיעה אותנו עם פריסה ביתית שהיא הכינה ויחד עם השתייה וסיפור הקרב סיימנו בצורה נהדרת את היום. המסלול עצמו היה יפהפה, הייתה אחלה אווירה בתוך הקבוצה שביצעה את הניקוי בדקדקנות והיה מזג-אוויר טוב. נאספו כ-20 שקיות אשפה מלאות לאורך המסלול בלבד. כמויות האשפה בחניון הפיסגה עצמו גם הן היו גדולות. חניון העיקול נראה מביך ועצוב בכמויות האשפה שבו – פחות מחצי שעה של הסתערות צבא המנקים הפכו אותו למקום נעים הרבה יותר (כאן בלבד נאספו כ-15 שקיות אשפה!!). גיא הפקח יודע טלפונית לגבי ההספק והעבודה שעשינו והודה לי על כך. הערה לסיום. חניון העיקול – נמצא תחת אחריות קק"ל ולא רשות הטבע והגנים. כנראה רשות הטבע והגנים אינה הגורם היחיד ויש צורך ללמוד אלו קטעים בשביל נמצאים באחריותם של גורמי הטבע השונים. החניון לכשעצמו - מוזנח (שירותים, ברזיות, פחי אשפה קטנים) ולא נקי (אם כי ייתכן שרמת הלכלוך שראינו היא תוצאה של מבקרי ל"ג בעומר הרבים). חניון זה אמור להיות נקודת הלינה השנייה לאורך המסלול, ולכן כחלק מהפרויקט יש כאן מקום וחשיבות לעבודת שיקום.