ב 23 ליוני נערך טיול לזכרו של נתי ז"ל. שרון, אישתו, הקריאה דברים אלו:

שלום לכולם
ב19.6.07 היה נתי,אמור לחגוג את יום הולדתו ה-37.אחר התלבטות ארוכה ,חשבתי שלא יהיה נכון שלא נעשה משהו לזכרו של איש יקר ומיוחד זה. החלטתי לארגן טיול משפחות סמוך ליום ההולדת.

מי שמכיר את נתי שלי,יודע ללא ספק כי אם יש איזו דרך לזכור אותו יהיה דרך טיול בטבע. אהבנו לצאת לטיולים ברחבי הארץ,לא היה מאושר ממנו:כל רגע במחיצתו של נתי כשהינו מגיעים לשטח:היתה קסומה,יופיה של המדינה השתקפה בעיניו ,בפניו ובעיקר בחיוך המלא שמחה.התכנון המוקפד של הפרטים:תכנון מסלול שיתאים אופטימלי למזג אויר,המפות,הציוד והאוכל היו הכל באחריותו,ובכלל הקושי בלרצות אותי,היו עבור נתי אתגר גדול ביותר.כמובן שבאתגר זה עמד כמו תמיד בהצלחה כבירה ואפילו אותי הצליח להקסים .שהינו לנים מתחת לכיפת השמים,היה אומר לי "תראי נושה:זה מלון בדרוג של עשרות אם לא אלפי כוכבים,איפה נמצא את היופי הזה?",אותי כמובן זה כבש.

כל טיול היה הצלחה ,אהבתי את הרגעים הקסומים שלנו ביחד,אהבתי את הברק,הכריזמה והפתיחות שהיתה לנו בלעשות את הדברים בדרך שלנו המשותפת. העברת לנו את ראיתך הכל כך מיוחדת לאותם דברים שנראים לכולנו כמובים מאליו,אצלך הכל היה מתנה:על הכל יש לנו להודות ,אפילו לאדמה. ואתה את חייך קיפחת על מנת להגן עליה.

לילדנו הקטנים:נעם ויהלי,אשר מחפשים את אבא כל הזמן,אני מאחלת לכם שתדעו להמשיך ולאהוב את הטבע כמו שאבא היה רוצה.אני בטוחה שירשתם את כל התכונות הנדרשות .

ללא ספק,הכמעט שנה הזו היתה עבורי,וגם עבור חלקכם שנה הזויה,קשה,מלאת געגועים בלתי נתפסים.חוסר האונים שמלווה אותנו דקה אחר דקה אינו מניח לנו גם ברגעי השמחה.אבל היום לכבודך,נתי שלי,אבקש להניח לרגע את  העצבות,להסתכל למעלה לשמים לנשום נשימה עמוקה ולזכור את רוחך המיוחדת,לדעת שאתה בטח מסתכל ומחייך(עם המון דמעות),אבל אומר תמשיכו ,לכו קדימה גם אם זה קשה(כן אפילו קשה מאד),אני בטוחה שאתה ממשיך להיות איתנו.

אני מודה לכולם שלמרות הקושי והחום הרבה בחרתם להשתתף עמנו בטיול הזה.

אסיים במילות השיר"להמשיך לנגן":

"כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן.
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תוים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה.
כי את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
מוכרחים לנמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק."

נושי שלי: הטיול הזה לכבודך
הייה שלום אהובי,
אוהבת שרון

הייה שלום אהובי.
שרון